"בַּצַּר הַרְחָבַת לִי"

הוא אומר לי

בצר - ביצר

צמצמת אותי, כינסת, הגבלת, הכנסת אותי לנקודה. באותה נקודה, ומאותה נקודה סינגולרית, הרחבת לי. כמה טוהר, סיפוק ועוצמה יש בהתכנסות. "אין שמחה בלא גבול". משיבה לו בהודיה.

בצר החרבת לי?

"הייתי חייב

לטוב ולמוטב

תבחרי"

פירוק והרכבה.

שמאל, ימין, למעלה למטה

ומה שביניהם

"נקבים נקבים, חלולים חלולים"

אם נתכווץ יותר מידי

אם נרחיב יותר מידי

לא נתקיים

השוואת ריכוזים

פודה אסירים, פוקח עיוורים, מחיה מתים.

בצר ריווחת לי

ממוחין דקטנות העלת אותי אל מוחין דגדלות. הרחקת אותי כדי שאוכל לראות בבהירות, תמונה גדולה ורחבה. משיבה לו בנחמה ושלווה גדולה מהדרך.

בכל צרה, ברגש לכאורה שלילי שיצר כיווץ (כאב, עצב, פחד, צער, שברון לב וכו') הכנסת "אתר", חלל. שלא אהיה דחוסה כעפר. פינית אצלי מקום לאור. שלא יתערבב. מדויק כל כך. "הכל בחכמה עשית" עונה לו. נפחת בי נשמת חיים.

"בצר הרחבתי לך"

הוא אומר לי

מול תוכן קשה הכנסתי לך תוכן אוורירי

שיהיה לך קל יותר לשאת

שתוכלי לנשום

כפעימות הלב, צובר ומשחרר, קולט ופולט. לאפשר להכניס תוכן חדש, להעניק.

"בצר הרחבת לי"

בצר - צבר

צברת, אספת, ליקטת

התמלאת

והרחבתי לך את הכלי, את הצינור.

כדי שתוכלי להכיל יותר.

בצר - בציר

"הפקת משהו ממני"

תוצרת מיצרת

ברוך אתה ה'

רופא כל בשר

ומפליא לעשות